אני מוכרחה להודות שגיליתי שאפשר לבנות לוז ולדבוק בו רק בשלב מתקדם, כאשר זוהר היה בן ארבעה חודשים. עד אז, נבלעתי בתוך חלל הזמן.
לפני שילדתי שמעתי הרבה עצות על הצלחה בהורות, הרוב המוחלט אמר שחשוב שילד יהיה שבע. זוהר כמובן אכל היטב אבל תמיד היו לו בעיות שינה, מבחינתי אם הוא מתעורר בלילה פעמיים, גם אם זה לאוכל בלבד, זה נשמע לי כמו הפרעת שינה.
בנית לוז בהמלצת יועצת שינה, התחלתי לבנות לוז לפי שעות. בצעתי מעקב כמה ימים על הרגלי השינה והאכלה. מתוך כך, גזרתי את שעות השינה שלו- מתעורר בשבע בבוקר, שינה ראשונה בשעה 9:00 שניה בשעה 12:00 שלישית ב 15:00 רביעית ב 18:00 וסוגרים את היום בשמונה בערב. כשדבקתי בפעילות הזו, הוא התעורר רק בארבע או חמש בבוקר ואז הייתי מאכילה כמות גדולה יותר.
שעות האכלה בהתאם לשעות השינה, בניתי את שעות האכלה. שמונה בבוקר ארוחה ראשונה, אחרי השינה הראשונה ארוחה נוספת, אחרי השינה השנייה גם כן וכך הלאה. הכמויות זהות למעט ארוחת ערב בה האכלתי בכמות גדולה יותר.
ליצור הרגלים בזכות ההרגלים הוא ידע למה לצפות, מה מגיע אחרי מה. הרגל קבוע כמו לצאת לטיול באור יום. עד היום אני נוהגת לומר לזוהר מה אנו הולכים לעשות עכשיו, למשל יצאנו לגן שעשועים אחהצ, בסיום אני אומרת לו- עכשיו אנו הולכים הביתה, נאכל ארוחת ערב ונלך לישון. זה יוצר סדר, יציבות ונותן הרבה מאוד בטחון. עם זאת, מומלץ מדי פעם לצאת מהשגרה, זה ילמד אותו בחיים שיש גמישות.
סימני עייפות שפשוף עיניים, עיניים אדומות, בכי, חוסר סבלנות, חוסר נוחות. חשוב לזהות סימני עייפות מבעוד מועד, כי אז הוא מפריש קורטיזול שיגרום לו להיות ער בזמן הקרוב.
שינה מאחר ובגיל הזה אינו מסוגל להרדם בזכות עצמו, למדתי להכניס אותו למצב שינה בזכות הטקסים וההרגלים. מחזור שינה נע בין 45-60 דקות. שינה זה כמו מעגל, אם הוא ישן טוב במשך היום, הוא ישן טוב בלילה. רצוי לשמור על סביבה סטרילית במיטת התינוק, שיהיו פחות גירויים.
חשיבות הטקסים טקס זה רצף של פעולות, ולו הקטנות ביותר. אפילו את תהליך ההחלפה הפכתי לטקס. מצאתי שזה מחבר ביננו מאוד וכן שנינו יודעים לצפות מה יקרה בתהליך. למשל החלפת טיטול, אנו ניגשים לחדר, אני שרה לו שיר, מורידה את הטיטול, עושה עיסוי קל, מלטפת אותו, מחייכת וכל פעולה של החלפת טיטול הפכה לחוויה כייפית ושמחה.
טקס בוקר– ליצור סדר פעולות קבוע שידע שמסתיימת השינה ומתחיל היום. פתיחת חלון, שטיפת פנים, החלפת בגדים, מוסיקה נעימה.
כניסה לשינה– כשאני מזהה סימני עייפות להתחיל להתכונן לשינה.
טקס שינה– אמבטיה, עיסוי, להכניס לאוירה של שינה, להפחית גירויים, לעמעם את האור. במהלך היום לעשות את אותו טקס שינה ללא המקלחת.
הפרשים בין שעות השינה שעה אחרי היקיצה, משכיבים לשנת בוקר, בין שנת בוקר לצהריים- שעתיים, בין שעת צהרים לאחהצ- עד שעתיים, שינה רביעית היא הכי קצרה.
מלוטונין מופרש בגיל לידה אבל באופן מזערי ומתייצב לקראת גיל שלושה חודשים. הוא מופרש כשהשמש שוקעת. לקראת גיל חמישה חודשים, השינה תהיה מסודרת יותר.
סדר פעולות לפני השינה להפחית גירויים, להחליף טיטול ובגדים, לעסות את הגוף, לעמעם את האורות. ההרדמה צריכה להיות קבועה ומשעממת בכדי להכניס לשינה. אם הוא זקוק לעזרה בהרדמה, מומלץ ללטף או לנדנד, עד למצב של הרדמות. לשים לב לקצב האכילה, אם הוא אוכל לאט יותר סימן שהוא סיים ואז מוציאים את הבקבוק. חשוב מאוד שלא ירדם על הבקבוק כי אז יתרגל להרדמה באופן הזה.
התעוררות באמצע השינה יכולה לנבוע מרעב, חוסר נוחות או שאינו יודע לחזור לשינה. בגיל כזה זה בסדר ונורמלי העיקר שהמענה יהיה עקבי. אם מתעורר בלילה והחיתול מלא, להחליף ולהחזיר למיטה. כרגע אין לילות רצופים של שינה ואין מה לצפות לכך, הגיוני שיקום לאכול פעמיים בלילה.
שנת בוקר אם התעורר מוקדם מהרגיל ולא רוצה לישון, יכול להיות שהספיקה לו השינה, תלוי באיזה שעה הלך לישון. לא להחזיר אותו אחרי שעה לשינה אלא לפי הסימנים.
טיפ מצוין שקבלתי ועזר מאוד בהמשך לעודד אותו לתפוס מוצצים, לפזר מוצצים על המשטח שילמד להכניס לפה. עם הזמן הוא למד לקחת מוצץ תוך כדי שינה.
פעילות לגיל הזה לתת לו מרחב פעולה שיעסיק את עצמו כמו משטח פעילות, תנועה, חשיפה לאור, לשכב על הבטן, לגרות אותו עם משחק כשהוא שוכב על הבטן, מוסיקה, שירים. טיול פעם ביום- עדיף לצאת ביום ולא בסמוך לשינה.
