לילה בחיי אמא עייפה לתינוק עירני
מתעוררת מתוך שינה. מי אני, פותחת עיניים, אה קרן. איפה אני, במיטה שלי, רגע איפה זוהר, הוא היה איתי לפני שניה. סורקת את החדר- יופי במיטה שלו. עוצמת עיניים. רגע למה קמתי, מה השעה? לא חשוב נמשיך לישון.
עוצמת שוב שיניים, רגע הוא אכל? לא זוכרת. לוקחת את המשקפים. מסתכלת על השידה, כן יש בקבוק ריק. טוב למה התעוררתי? נלך לשירותים. חוזרת, בודקת בשעון השעה 4:00. תיכף יבקש לאכול. נכנסת למיטה עוצמת עיניים. פותחת שוב, הלכתי לשירותים אני לא זוכרת. מאז הניתוח הקיסרי אני לא מרגישה היטב את השלפוחית. העיקר אמרו טוב שעשיתי קיסרי ולא לידה טבעית. מה עדיף שלפוחית מתפקדת או קרעים בנרתיק.
רגע נבדוק בגוגל. לא לא לא, זה יעיר אותי יותר, חוזרים לישון. אולי נלך לשירותים לפני כן. הולכת שוב, מגלה שהייתי לפני כמה דקות. חוזרת לישון. זוהר מתעורר, כנראה שמע את הדלת נסגרת. צועק לי בבו בבו (בקבוק).
לוקחת משקפיים שלא אטעה בהכנה. מכינה לו בקבוק. 180 מ"ל מים ושלוש כפות. לא רגע, בשעה ארבע לא כדאי להאכיל, הוא יתרגל להתעורר בשעה הזו. אבל הוא רעב, מה עושים. טוב נכין 120. משקשקת את הבקבוק. משכיבה על המיטה שלי, מגישה לו את הבקבוק ובנתיים מחליפה לו טיטול.
מסתכלת בשעון, השעה ארבע וחצי. מחזירה אותו למיטה וגם את עצמי. לא מצליחה להרדם. אולי בכל זאת נסתכל בטלפון, יש לי הרבה תמונות שלא מיינתי. רעיון גרוע ביותר, חוזרים לישון.
לא מצליחה להרדם. משנה תנוחה לצד ימין, אח"כ לצד שמאל. מכסה את כל הראש בשמיכה, חושך מוחלט. בכיס הטרנינג תמיד יש לי שמן לבנדר מרגיע, לוקחת שאיפה עמוקה וחוזרת לישון.
זוהר עוד ער? ניגשת אליו- מה עכשיו? עירני לחלוטין. חמודי לילה טוב, יש חושך בחוץ, הולכים לישון. מגישה לו מוצץ עם טטרה גדולה קרוב ללחי, מוודא שהוא מכוסה וחוזרת למיטה.
נראה לי נרדמתי, לא בטוחה. חולמת שאני מאכילה את זוהר, לא יודעת אם זה מציאות או חלום. פותחת עיניים, זוהר במיטה, יש טיטול בפח, יופי נחזור לישון.
בדקתי בסוף בגוגל לגבי הקיסרי? בעצם מה זה משנה אני אחרי תודה לאל.
אולי נחפש מבצעים, אני צריכה לקנות כמה דברים, נגמרו הטיטולים וחסרים בקבוקים ואולי נפנק אותו במשחק חדש או ספר. פותחת את הטלפון. מגלה שאני בלי משקפיים ולא רואה כלום. אין לי כוח להוציא את המשקפים מהקופסא. חוזרת לישון.
מתעורר שוב, צועק מאמ (מוצץ). למה הוא לא נרדם?? מציצה בשעון השעה שש. מרוב עייפות אני לא יודעת להעריך האם ישנתי או לא. קמה למיטה שלו, יש לו שני מוצצים. כנראה לא מצא אותם. מגישה לו אחד.
שאלת מליון הדולר, לקום מההמיטה או לנמנם קצת ולחכות שיצעק לי שוב בבו (בקבוק). העייפות מנצחת, נשארתי במיטה, מבטיחה לעצמי שהיום אשן צהרים, לא אכפת לי כביסות, בקבוקים אני הולכת לישון.
עוד לא סיימתי ליהנות מהמחשבה הזו, זוהר צועק לי בבו, זהו הלכה השינה ואיתה כל ההבטחות, בוקר טוב.
