אף פעם לא הבנתי את האבחנה הזו בין צבעים ומגדר. מדוע בנות אמורות ללבוש ורוד ובנים תכלת. ההפרדה הזו הולידה אפליה. ראיתי לא מעט תינוקות בנות שלובשות תכלת וההורים מרגישים עם זה נהדר, אולם על תינוקות בנים חל איסור מוחלט ללבוש ורוד.
בחנויות גיליתי שהמצב דומה. לבנים יש מספר מוגבל של עמדות בעוד שלבנות כפול פי כמה, הייתי אומרת 70 אחוז מהחנות. פעם נכנסתי לחנות ובקשתי כוס אימון, המוכרת שאלה אם זה בן או בת, עניתי "בן, אבל האם זה משנה" ומיד שלפה את הכוס בצבע תכלת, שלסברת המעצבים מיועדת לבנים.
חייכתי לה שאנו הולכים נגד הזרם ולקחתי כוס בצבע ורוד. הייתי מאושרת על ההחלטה הזו, זה קורה לי לא מעט שאני מרחיבה את הגבולות בתודעה שלי. בעיני רוחי אני רואה הרבה אופציות מונחות בפני זוהר, לאו דווקא בבחירת צבע לבגדים.
אנו כה מקובעים בחיים שלנו, חושבים במונחים של כן ולא, שחור לבן, חם קר, יום לילה ושוכחים שבאמצע יש צהרים אחרי צהרים ערב וכו. אפשר למצוא פתרון ביניים, אם רק נצא לרגע מההרגלים שלנו.
המגבלות שלנו לעניות דעתי יוצרות אצלנו עצלות. איננו משקיעים זמן רב בשביל לתהות על קנקנו של אדם אלא אנו מיד שולפים מסקנות. תכלת זה בן, ורוד זה בת. העצלות נובעת מעומס מידע שאנו נחשפים אליו בשנים האחרונות. למשל אם אני רוצה לחם, אגש למאפיה הקרובה או לסופר, אולם יש עוד אופציות: אפשר להכין בבית, אפשר לקנות מוצר חליפי כמו לחמניות, קרקרים, פריכיות, מעין מוצר חליפי שנותן את אותה תוצאה.
וכך ארע ששמתי פעמי לחנות בגדים לתינוקות ובדרך אלגנטית בחרתי לזוהר בגדים בשלל צבעים כולל ורוד ואני מוכרחה לומר שהתוצאה הייתה נהדרת. ויזואלית זה מאוד יפה, תינוקות יפים לדעתי בכל מצב ובנוסף שמחתי שאפשרתי לעצמי ולזוהר לראות עוד אפשרויות.
כמובן שהתגובות היו לכאן ולכאן. המשפחה אהבה את זה מאוד ושמחה על הבחירה כשהסברתי את הרציונל, לאו דווקא מהסיבה של מחסור במידות. אולם כשהסתובבתי איתו מחוץ לבית, אנשים התקשו להבין אם זה בת או בן, פעם אחד עניתי למישהי בצחוק "יש לנו דודה רחוקה שחשבה שזוהר זה בת ולכן קנתה לו בגדים בצבע ורוד".
