בין הנקה לתמל

כשזוהר נולד הרגשתי אליו חיבור מידי, משהו שלא הרגשתי בעבר לאף אדם.  איני יודעת אם החיבור נוצר מפאת התהליך הארוך שעברתי או הייחול המייגע לבואו אך דבר אחד ידעתי מההתחלה- שכל חיי התנקזו להולדתו, כל מה שלמדתי, חוויתי והתנסיתי, הוביל אותי לאימהות.

 

 

ההחלטה הראשונה שקיבלתי הייתה להניק. כשהייתי בהריון שמרתי על פתיחות בנושא, יתכן וברגע האמת תהיה לי רתיעה או שלא יהיה לי חלב. אולם מהיותי שוחרת בריאות, וכן הקרבה הטוטאלית שהנקה מולידה, גמלה בי ההחלטה להניק.

 

 

בשבוע שהיינו בבית החולים, התברכתי בביקורים רבים של יועצות הנקה שהסבירו לי על אינספור דרכים להניק. כל שיטה היתה קסומה ומעניינת ואני סבורה שכל אחת מהן שירתה את המטרה ובכל זאת ההנקה לא הספיקה והשלמתי עם תמל.

 

 

כאשר השתחררנו הביתה, השתוקקתי להמשיך את ההנקה ואף להעמיק בה. הזמנתי יועצת הנקה שפקדה את ביתי מספר פעמים ואולם חרף המאמצים, אחרי חודש גיליתי שאין לי חלב. הידיעה הזו שברה אותי, עברתי הריון תקין לחלוטין בגיל כה מתקדם, הלידה עברה בשלום אך מדוע איני מצליחה להניק. עברו עלי כמה ימים לא פשוטים עד שהגעתי להבנה אם לקחתי על עצמי את משימת ההורות, להתחיל אותם עם רגשות אשם שכן הנקה אינה פרמטר להורות טובה, לא זו בלבד שאני פוקדת על עצמי עצב אלא גם על בני היקר, שמרגיש כל שעובר עלי.

ובכן לאחר החודש הראשון התחלתי לברר על תזונת תינוק בן חודש. פניתי להרבה מאוד יועצים בתחום התזונה הטבעית ואולם אף אחד מהם לא עסק או הסכים לתת מענה בנושא מאחר ויש תמל ואפשר לגשת לרופא ילדים להתייעצות.

 

 

בבית החולים השלמתי את המזון עם נוטרילון, שהוא תמל חלבי. אכילת מזון חלבי אצלי מוטלת בספק שנים רבות והיה לי ספק רב האם אני נוהגת כשורה. על רקע המחשבה הזו, התחלתי להאכיל את זוהר בתמל צמחי, ואז גיליתי שהוא לא שבע מהאוכל ונוסף לכל סובל מרפלוקס.

זחלתי על גחוני לרפואה המערבית, שחלילה לא אחטא בתזונה של היקר לי. הרופאה המליצה על נוטרילון AR, פורמולה המתאימה למקרה של רפלוקס. באופן כללי זו יציקה שמכבידה מאוד על הקיבה של העולל. 

 

 

כשהעלתי בפניה את האופציה של תמל צמחי היא הסתייגה בטענה שסוג זה של תמל מיועד לתינוקות שרגישים לחלב והצריכה של תמל צמחי תפקידה להוריד את צריכת הלקטוז. מה גם שהוא ישבש בעתיד העדפת מזונות מגוונים, כלומר אחרי צריכת תמל צמחי, במעבר למוצקים התינוק לא יאכל כל דבר שנציע לו.

פניתי שוב למקום הבטוח שלי- רפואה טבעית. קבלתי המלצה לעבור לתמל צמחי. בימים הראשונים היה קשה לזוהר להתרגל, אולי בגלל שהוא דליל יותר או הטעם שלו אבל צלחנו גם את זה. הגזים פסקו ושמתי לב שהוא אוכל כמויות קטנות יותר, 120 במקום 210. זו הנקודה שהתמל הצמחי נשמע לי הגיוני.