אפשר ללכת לאיבוד עם שלל המוצרים הקיימים בשוק, המיועדים לטיפול בתינוק. אף פעם לא יודעתי מה באמת אני צריכה ומה לא. בד בבד ניסיתי כמה מההמלצתו שקיבלתי, חלקם אהבתי וחלקם לא. אני רושמת כאן כמה מוצרים מצויינים שעזרו לי מאוד ואף בחלק מהם, אני משתמשת עד היום.
מיחם למים חמים
מכשיר מצוין ששומר על טמפרטורה קבועה של 40 מעלות עבור תמ"ל. בבית החולים המליצו לי לבדוק את הטמפרטורה בפרק היד, לטפטף כמה טיפות ואז בהתאם לקרר או לחמם את הבקבוק. אני מוכרחה להודות שאף פעם לא ידעתי מהי טמפרטורה הנכונה: הייתי מכינה את התמ"ל, מחצית מים חמים והשנייה קרים, כמובן שהורתחו מראש בתקווה שהטמפ' קרובה לאידאל. גם כשהייתי מכינה אמבטיה והייתי צריכה לבדוק את הטמפ עם המרפק, לא יכלתי לומר האם הטמפ מתאימה. אני חושבת שמשהו השתבש בהריון, האבחנה הזו בין מים פושרים לחמים.
יום אחד חברה שהיתה אצלי גילתה לי שיש מכשיר ששומר על טמפ' קבועה. עד אז מילאתי את הבקבוק חצי מים חמים חצי קרים ושמרתי בתרמוס. כשגיליתי את המכשיר הזה, הוקל לי- הייתי מרתיחה את המיחם המכיל כליטר מים, משאירה בצד שהטמפ' תרד לארבעים מעלות ותישאר כך. הכמות הזו הספיקה לי לכל היום.
בלילה הייתי עושה את אותה פעולה. מרתיחה את המים, מקררת ל 40 מעלות, משאירה את המיחם דלוק כל הלילה. הקנקן היה נשאר בחדר שזוהר ישן בו, כשהוא היה מתעורר המים היו מוכנים למזיגה ליד הבקבוקים והתמ"ל.
משטח פעילות
הייתי ממליצה להשתמש במשטח כלשהו מגיל אפס וכל זאת מפאת החשיבות לשכב על הבטן. בפעמים הראשונות כשבקרנו בטיפת חלב, האחות הסתכלה עלי חמורת סבר- זוהר לא מרים את הראש וצריך לחזק את חגורת הכתפיים. שמעתי עוד בעבר שיש לקחת בערבון מוגבל את דבריהם של האחיות בטיפת חלב, שהן נוטות להגזים. אבל המחשבה הזו היתה בראשי.
זוהר לא אהב לשכב על הבטן בחודשים הראשונים וזאת משום שהמליצו לי בבית החולים אחרי שילדתי להיזהר עם שכיבה על הבטן. את המונח "זמן בטן" שמעתי מיועצת הנקה שהגיעה אלינו הביתה כשמלאו לו 3 שבועות. את החשיבות של זה גיליתי בשלב מאוחר יותר. אחרי שהוא התרגל לשכב על הבטן, מצאתי אותו תוך כדי שינה מתהפך לשינה על הבטן.
כשהוא התחיל להתהפך, קניתי לו משטח פעילות גדול פשוט מאוד (רכשתי אותו בסופר) מעליו פיזרתי צעצועים. המגע עם הצעצועים, הצבעים והקולות מעודדים פעילות עם הגוף: היפוך, זחילה, ישיבה.
מוצץ
מוצץ הרגלתי את זוהר מגיל אפס. למעשה אני מוקירה תודה לאמא שלי שהתמידה בכך והרגילה אותו להשתמש במוצץ. בשבוע שהיינו בבית החולים המליצו אחרת כמובן, בכל פעם שנכנסה אחות לחדר וראתה את זוהר עם מוצץ, קבלתי הערה שזה לא מומלץ מאוד להרגיל אותו להחזיק מוצץ כל הזמן. אבל אני חשבתי אחרת.
המוצץ שימושי גם ביום וגם בלילה, הוא גם מרגיע וגם כלי משחק. כשקבלתי יעוץ שינה לראשונה, בהיותו בגיל 4 חודשים, קבלתי המלצה להשאיר מוצצים על המיטה ועל משטח הפעילות. העצה הזו היתה מעולה מאחר והוא לימד את עצמו להחזיק מוצץ בגיל 4 חודשים. וכך גם בלילה, כשהמוצץ נפל לו, הוא היה מושיט את ידו ומחזיר לפה.
חשוב לי לציין שרכשתי מוצרים מכמה חברות כדי שיתנסה במגוון של מוצצים ולא יתקבע על אחד.
מחזיק מוצצים
מחזיק מוצצים הוא מוצר מצוין שנמנעתי להשתמש בו בתחילת הדרך, תמיד הוא נראה לי קצר מדי או ארוך מדי. הוא הזכיר לי את מחזיק המפתחות דמוי סליל טלפון שילדים נהגו לכרוך סביב הצוואר בשנות השמונים. כשניסיתי להשתמש בו, אחרי שראיתי שחברה קרובה תלתה על החולצה של בנה כמו תכשיט מהודר, נוכחתי לגלות שזה חוסך לי הרבה זמן.
הייתי נוהגת בסוף היום לאסוף את כל המוצצים בבית, כמובן את אלה ששרדו את הבילויים מחוץ לבית. זה סוג של משחק זיכרון: ניסתי לשחזר עם עצמי היכן ראיתי בפעם האחרונה מוצץ, מתחת למיטה, ליד השידה בסלון וכו, לאחר שאספתי את כולם השריתי במים רותחים וכך חוזר חלילה. הייתי חייבת להשרות מאחר והמוצצים היו מכילים שאריות מזון או משחה להקלת כאבי בקיעת שיניים.
מנשא
שמעתי שקוראים לו המציל הלאומי. המנשא הוא בין המוצרים הראשונים שקניתי אבל השתמשתי בו רק פעמיים. זוהר לא אהב אותו, אני סבורה שהוא הרגיש חנוק מדי. ההבנה הזו הגיעה אלי כשהוא גדל וראיתי שהוא משחר לחופש וצריך את המרחב שלו.
בפעמיים שכן הצלחתי, ההרגשה היתה נפלאה. אני יודעת שמעבר לחוויית הקירוב, זה עוזר לגזים ומאוד מרגיע. בפעם הראשונה, כשעטפתי את עצמי במנשא ולקחתי אותו אלי, הרגשתי בעננים. הוא היה בן שלושה שבועות. ישבתי על כיסא וליטפתי אותו. אחרי מספר דקות הוא התנגד והתחיל לבכות. בניסיון השני, עשיתי שוב אולם הפעם ישבתי על כדור פיסיו. הוא נרגע בשנייה אחת. חשבתי שפיצחתי את הנוסחה לחוויית המנשא, אך אחרי כמה דקות כשהוא גילה שאינו יכול לזוז, הוא התחיל לבכות. המקרה הזו שם לאל את השימוש במנשא.
אחרי כמה חודשים הייתי במעגל אימהות. הייתה שם אמא עם תינוקת בת חודש שסיפרה שהבת שלה כל היום במנשא, היא נמצאת קרוב אליה, יודעת כל המן היכן היא ויכולה לעשות הכול בו זמנית. המשקל לא מכביד עליה מפאת גילה ושתי הידיים פנויות.
חיתול פלנל
אני משתמשת בחיתולי פלנל כמשטח החתלה. למדתי את זה במחלקת יולדות כשראיתי לראשונה איך הם מטפלים בתינוק. תחילה פורשים חיתול פלנל, עליו משכיבים את התינוק, מסירים את הטיטול, ומחתלים בחדש. את החיתול פלנל משליכים לכביסה וכך לא מצטברת פסולת רבה.
אהבתי מאוד את השיטה ואימצתי אותה בביתי. גם כשאני מחוץ לבית, תמיד בתיק ההחתלה יש לי חיתול פלנל המהווה בסיס להחלפה.
מגבונים
אני באופן אישי נגד מגבונים. אני סבורה שהמגבונים אינם מתאימים לעורו הרגיש של התינוק מה גם שזה לא ידידותי לכדור הארץ.
לעניין החלפה– אחרי יציאה אני שוטפת את זוהר בכיור. פורשת חיתול פלנל, מנקה עם נייר מגבת ומעט מים ואז שוטפת בכיור. בדרך זו אני מצמצמת את השימוש במשחת החתלה מאחר והעור תמיד נקי.
בנוסף אני משתדלת לאוורר את המקום כמה שיותר. לפני שאני מחתלת אותו, אני מחכה דקה או שתיים שהאזור יתאוורר.
אם אנו מחוץ לבית, אני משתמשת בנייר מגבת עם מים. רק אם אין ברירה, אני משתמשת במגבונים תעשייתיים וגם אלה היפו אלרגניים.
להצטלם
הזמן עובר מאוד מהר ופתאום התינוק כבר לא ניו בורן. בחודש הראשון התאוששתי מניתוח קיסרי, בצירוף ההורמונים והשינוי הדרסטי בסדר היום שלי, השכיחו ממני את הצורך לצלם ולהצטלם. ממליצה מאוד לצלם את הרך הנולד בימים הראשונים, ניו בורן זה זמן מאוד קצר שלא חוזר.
בחודש השני התחלתי לצלם סרטונים ותמונות ובכל חודש התווסף לי מאגר שלם של תמונות.
הכנתי גם תיקיה של ציוני דרך- מתי הוא נגע פעם ראשונה בצעצוע מהמובייל, מתי התהפך, זחל על שש, על ארבע, התיישב וכו.
השארתי בטלפון תיקיה של סרטונים שאני אוהבת, בכל פעם שאני צריכה חיזוק או עידוד, או נתקפת געגועים, אני פותחת את התיקיה בטלפון עם הסרטונים האהובים עלי וזה עושה הבדל גדול.
ערכות החלפה
זהו אחד מהטריקים שלמדתי תוך כדי הזמן ואני מאוד ממליצה עליו.
לקחתי כמה תיקי בד, אפשר תיק נסיעות, ובכל אחד מהם הכנסתי את הרשימה הבאה:
טיטולים, בגדי החלפה בהתאם לעונה, גרביים, כובע, מוצץ, בקבוק, חיתול טטרה, חיתול פלנל, מגבונים, טישיו, אלכוג'ל, משחת החתלה, שקיות ניילון.
השארתי ערכה אחת ברכב, אחת בחנות של ההורים שלי, זהו מקום שזוהר מאוד אוהב ללכת אליו ואחת בחדר שלהם.
בגיל עשרה חודשים הייתי מסתובבת עם תיק החתלה שהוא הכיל את הרשימה לעיל+ תמל כמובן, אולם אחרי עשרה חודשים החלפתי את התיק הגדול בתיק קטן ותמיד היה לי את הגיבוי ברכב למקרה שאצטרך סט החלפה.
כך גם כשהייתי משאירה אותו עם הוריי בחנות שלהם או יוצאת מהבית ומשאירה אותו איתם, כל הציוד היה להם זמין.
תיק החתלה קטן
כאמור אחרי גיל עשרה חודשים החלפתי את תיק ההחתלה הגדול בתיק קטן שנראה כמו פאוץ' שנתלה על העגלה. התיק הזה היה מצוין לבילוי בשעות אחה"צ: היינו יוצאים לגן שעשועים או הולכים לטיל בטיילת. מאחר ויצאנו אחרי ארוחת הצהריים, לקחתי רק פירות. באופן קבוע היה בתיק מגבונים, טישיו.
כלי אוכל סיליקון
מצאתי ברשת קופסאות אוכל קטנות עשויות מסיליקון בגודל 300 מ"ל המתאימות בדיוק לחטיפי פירות לשעות אחה"צ. הקופסאות האלה בטוחות לשימוש עם אוכל קר או חם.